אודות רח"ל

רשות חירום לאומית (רח"ל) הוקמה כמענה ללקחי מלחמת לבנון השנייה שהתחוללה בקיץ 2006.

באפריל 2007 הטילה הממשלה על שר הביטחון את האחריות הכוללת לטיפול בעורף במצבי חירום ובדצמבר 2007 הוקמה רשות חירום לאומית (רח"ל), שייעודה לשמש גוף מטה מתאם ליד שר הביטחון ולסייע בידו לממש את אחריות העל לטיפול בעורף בכל מצבי החירום.

באוגוסט 2009 החליטה ממשלת ישראל על שילוב מטה מל"ח ארצי (משק לשעת חירום) ברח"ל.
מאז פועלים שני הגופים, רח"ל ומל"ח, כגוף מטה אחוד ליד שר הביטחון ולתקופה קצרה גם ליד השר להגנת העורף.
החלטת ממשלה מספר 706.

ב-27 בנובמבר 1955 החליטה ממשלת ישראל, בראשות דוד בן גוריון, על הקמת ועדה בין -משרדית לתכנון המשק לשעת חרום (ועדת מל"ח).
מטרתה הייתה לקבוע את שילוב הייצור והתעסוקה במערך הביטחוני של המדינה בשעת חרום, תוך תיאום עם צרכי המגזרים הצבאיים והאזרחיים.

בנובמבר 1968 בישיבת ועדת מל"ח עליונה נקבע כי המבנה הארגוני של מל"ח יקבע בהתאם לגבולות המרחביים של צה"ל וכך נקבעו הפיקודים, המחוזות וועדות המל"ח בהתאם.

בדצמבר 1968 החליטה הממשלה כי מל"ח יהפוך למערך אזרחי.
האחריות לטיפול השוטף במערך זה עברה מידי צה"ל למטה הארצי של ועדת מלח עליונה. 

ביולי 1986 התקבלה החלטת ממשלה שהגדירה מחדש את תכנון המשק החיוני לשעת חרום והפעלתו בשעת חירום.
בהחלטה הוגדרו, בין השאר, התפקידים והסמכויות של מטה מל"ח ארצי ושל ועדות המל"ח במרחב. החלטת ממשלה 1716.

בפברואר 2000 החליטה הממשלה על הרחבת מערך מל"ח גם "באירועי חרום" שלא בתקופת לחימה, כגון: אסונות טבע, רעידות אדמה, שיטפונות, שריפות, מגפות ועוד. החלטת ממשלה 1080.