גל חום עוצמתי וממושך שהתאפיין בפנים הארץ בשני שיאים ב- 29 עד ה- 30 באוגוסט וב- 3 עד ה- 5 בספטמבר וביניהם יומיים של הפוגה.
באזור החוף ועמקי המזרח התאפיין גל החום ברצף ימים של עומס חום מתון ומעלה כמעט בכל שעות היממה.
רצף שנמשך גם כשבוע ויותר לאחר החלשות גל החום.

שיא גל החום פקד את עמק החולה ב- 3 בספטמבר עם ערכי שיא של 47 מ"צ, למחרת נמדד שיא גל החום בשאר החלקים הפנימיים של הארץ עם 44 עד 48 מ"צ בעמקי המזרח ושיא חדש של 48.9 מ"צ נקבע באילת.
גם בהרים נקבעו ב- 4 בספטמבר שיאים חודשים ושנתיים כאשר נמדדו 40 עד 41 מ"צ בהרי הצפון, 41 עד 43 מ"צ בהרי המרכז ו- 43 עד 45 מ"צ בצפון הנגב, רמת הנגב, דרום רמת הגולן והגליל התחתון המזרחי.

במישור החוף גל החום התאפיין בעומסי חום גבוהים משמעותית מהממוצע במשך שבועיים רצופים.
אמנם טמפרטורות המקסימום בחוף לא היו גבוהות במיוחד, אך טמפרטורות המינימום והלחות היו גבוהות
מהרגיל והביאו לעומסי חום בינוניים-כבדים בכל שעות היממה.
בשאר ימי גל החום ובכל השבוע שלאחריו עומסי חום מתונים ומעלה הוסיפו לשרור כמעט בכל שעות היממה.

בלילה החם ביותר ב- 4-3 בספטמבר, נקבעו שיאי טמפרטורת מינימום יומית גבוהה, שהגיעה ל- 29 מ"צ גם בתחנות מישור החוף הפנימי ובהן בית דגן ונתב"ג מה שהוביל לעומס חום כבד.
טמפרטורות מינימום גבוהות באופן חסר תקדים נקבעו באותו זמן גם בהרי הצפון (כ- 30 מ"צ) ובהרי המרכז (כ- 31 מ"צ) אך שם החום הלילי לווה ביובש.
בעמקי המזרח לא נרשמו ערכי מינימום חסרי תקדים אך גם שם, כמו במישור החוף, נמדד רצף נדיר של שבועיים עם טמפרטורות מינימום גבוהות.